בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הכשל בשוק המזון בישראל הציע עמיר פרץ לפנות לממונה על ההגבלים עסקיים בכדי שתקבע נהלים ליצירת אותם תנאים לכל הגורמים בשוק

מאת: עדי דברת מזריץ, דה מרקר שיווק

הריכוזיות בשוק המזון בישראל זקוקה להתערבות כלשהי. זו הייתה דעת הרוב בדיון שהתקיים היום (ד') בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הכשל בשוק המזון בישראל.

ח"כ עמיר פרץ, שיזם את הדיון, פרס תמונת מצב לפיה המחירים במכולות ומינימרקטים פרטיים גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים ברשתות השיווק. זאת משום ש"משחק הכוחות" בין הספקים לקמעונאים גורם לכך שמרכזי מכירה קטנים לא יכולים להציע סחורה במחירים תחרותיים. "מתברר שדווקא האוכלוסייה הענייה ביותר, שיש לה בעיה של חוסר נגישות, היא זו שקונה במכולות", הסביר פרץ את הבעייתיות.

לדבריו, הספקיות הגדולות, כמו תנובה, שטראוס, אסם והחברה המרכזית למשקאות, קובעות את יחסי הכוחות בשוק, בכך שהן נותנות הנחה למי שרוכש כמויות גדולות. בנוסף, רשתות המזון מקבלות בסוף השנה תמורה בהתאם ליעדי מכירה. ככל שהיעד גבוה יותר כך גם הבונוס. יתרון נוסף שיש לרשתות הגדולות על פני החנויות השכונתיות הוא שהן מרכזות את ההפצה במרכזים גדולים – דבר שמוזיל עלויות. פרץ הבהיר שבדבריו על הרשתות הגדולות הוא מתייחס בעיקר לשופרסל ולרבוע כחול, אך גם לרמי לוי שיווק השקמה, לחצי חינם ולרשתות הפרטיות הבינוניות-גדולות האחרות.

כקוריוז נתן פרץ כדוגמא את הפרסומת של שופרסל דיל, בה נראית אישה המוציאה מוצרים רבים מצי של מוניות: "אמרתי לעצמי שאם לקשישים בשכונה שלי היה כסף להזמין רק את המוניות, בלי הסחורה, אז המצב שלהם היה מעולה. התמונה הזו מסבירה את הכול. לקשיש לא יהיה את הכסף לקנות את הסחורה או להזמין את המוניות. שמעתי מבעל מכולת שהוא מחכה למבצעים של הרשתות הגדולות, הולך לקנות סחורה אצלן ומביא למכולת שלו, כי זה יותר זול מאשר לקנות ישירות מהיצרן".

פרץ הציע לפנות לממונה על ההגבלים עסקיים בכדי שתקבע נהלים ליצרנים שיתנו את אותם התנאים לכל הגורמים בשוק.

חבר הכנסת נחמן שי, אמר כי המכולות קיימות גם באזורים יוקרתיים ומשרתות גם את אלה שלא מטריחים עצמם להגיעי לרשתות המזון הגדולות. עם זאת, לדבריו, המכולות השכונתיות הן "נקודות חיים בבלוקים הגדולים ומקום של התכנסות חברתית בשכונות", וצריך לשמור עליהן.

אלי סתוי, יו"ר פורום המכולות, שיזם אתץ הדיון ופנה בחודשים האחרונים לחברי כנסת ושרים כדי שישתתפו בו, אמר כי "הרשתות הגדולות החליטו כבר מזמן שהענף הזה שייך רק להן ושאנחנו לא גורם שצריך לשמר. בסדרת החלטות רגולציה נוצר כשל שוק. בעלי המכולות נענשים כלכלית במשך יותר מעשור ונאלצים להתקיים במצוקה כלכלית קשה מול השוק הריכוזי ביותר בעולם".

סתוי הביא דוגמאות למוצרים שמחירם זול יותר לצרכן ברשתות הגדולות מאשר המחיר שמקבלות המכולות מהספקים. בקבוק קוקה קולה עולה לדבריו 4.5 שקל לצרכן ברשת גדולה ואילו למכולת מחר מינימום של 5.6 שקל. קפה נמס טסטר צויס – שעולה מחיר מינימום לקמעונאי פרטי 38 שקלים. לצרכן ברשתות השיווק מוכרים ב-27.9 שקל – פער של 25%. שוקולית עלית -אני קונה ב-12.3 שקל והלקוח ברשתות הגדולות קונה ב-8.90 שקל.

לדבריו, הפתרון הוא הקמת מחסן לוגיסטי, שישמש את הקמעונאים הקטנים, ויעזור לצמצם את פערי המחירים.

ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו הצטרף לדבריו של סתוי ומסר כי במגזר הלא יהודי אין כמעט רשתות שיווק. לכן, לדבריו, "המחירים בחנויות הקטנות במגזר הדרוזי והערבי גבוהים ביותר ממאה אחוז מהמגזר הכללי. גם כך מדובר בישובים חלשים. אני פונה לרגולאטור שיבדוק אם יש דרך להגיד לספקים לתת את המוצרים באותם מחירים לכולם".

נציג הספקים שנכח בדיון, גלעד זילברברג, הבעלים של מאיר בייגל המייצג את הספקים הבינוניים והקטנים באגוד המזון, טען כי לא קיים פער גדול במחירים כפי שטוענים סתוי, עמאר ואחרים.

את הדיון סיכמה רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, שמסרה כי היא מאמינה שתחרות היא אג'נדה חברתית וכי אף אחד אינו מעוניין שהרשות תתערב באופן שימנע את ההנחות לצרכנים. קן הוסיפה כי לא הונחה על שולחנה בקשה לפעול להקמת מרכז לוגיסטי של המכולות וכי כשתוגש תדון בכך.

סתוי אמר אחרי הדיון לדה מרקר: "משרד עורכי דין העוסק בהגבלים עסקיים הסביר לנו כי אין צורך בגשת בקשה בנושא המרכז הלוגיסטי לממונה. המרכז הלוגיסטי מתקדם והוא יתחיל לפעול בחודש מאי. כל המטרה שלנו בקידום הנושא וקביעת הדיון בוועדת הכלכלה היתה לגרום לספקים לשתף פעולה עם המחסן הלוגיסטי שלנו. פנינו לצבי גולדשטיין, מנהל איגוד תעשיות המזון. הוא סירב לשתף פעולה ואפילו להקשיב. חבל שהם לא מבינים שהם לא יכולים להתייחס אלינו בצורה כזו מבטלת ומתנשאת".

מאגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים טרם נמסרה תגובה לידיעה.