לא ברור מתי תדון הממשלה בערר שהגיש שר האוצר על אישור תמיכתה בחוק להגדלת שכר המינימום. בכנסת מעריכים שנתניהו מעכב את הדיון בכוונה, מחשש שהכרעה תפגע באחד מהצדדים. עמיר פרץ מצידו, לא מתכוון לחכות ועשוי להעלות את הצעת החוק שלו לטרומית כבר בשבוע הבא

מאת: צבי לביא, ynet

לח"כ עמיר פרץ (עבודה) נמאס לחכות שהממשלה תחרוץ את גורל החוק שלו להגדלת שכר המינימום, ובכוונתו להעלות אותו לקריאה טרומית בשבוע הבא.

לפרץ אין מה להפסיד. ועדת השרים לחקיקה אמנם אישרה את תמיכת הממשלה בחוק לפני כחודש ימים, אבל שר האוצר יובל שטייניץ הגיש ערר על החלטתה למליאת הממשלה. הערר טרם נידון שם משום מה, ואין מועד ברור בו הוא יעלה על סדר יומה או יגיע לדיון.

ראש הממשלה נתניהו ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר הביעו תמיכה גלויה בשטייניץ נגד החוק. עם זאת בפועל נראה, כי כל בעלי העניין בקבורת החוק, אינם משתדלים לבטל את התמיכה שניתנה לו בשם הממשלה בוועדת השרים לחקיקה.

מלשכת שר האוצר נמסר כי "הסמכות לקבוע את הנושא בסדר יומה של הממשלה נמצאת בידי מזכירות הממשלה", זאת, כאשר ידוע כי ראש הממשלה הוא המוסמך לקבוע את סדר העדיפות של דיוני מליאת הממשלה.

לפי הצעת החוק, שכר המינימום יעלה באופן מדורג מ-3,850 שקל כיום עד ל-4,600 שקל לחודש. שר התמ"ת בנימין בן אליעזר התערב היום בפרשה, בהמשך להבטחתו השבוע לסיעת העבודה, ופנה למזכיר הממשלה בדרישה לקדם בממשלה את הדיון בערר. בתגובה נמסר לו, כי הוא אינו בעל הבית על הערר ורק שר האוצר יכול לבקש זאת, כך שהחוק נקלע למבוי סתום.

שר האוצר לא מבין את דחיפות הנושא

מלשכת פרץ נמסר הערב, כי הוא הסכים להמתין לסיום הדיון בממשלה כדי לקדם את החוק בתיאום, "אך לצערנו, שר האוצר לא מבין את דחיפות הנושא ומשמעותו, אחרת היה הראשון לטפל בו ללא דיחוי. לא יתכן ששר ינצל הליך טכני כדי לעכב טיפול לטובת יותר ממיליון עובדים הנמצאים מתחת לקו העוני. פרץ לא יסכים שתרגילים טכניים ינציחו את המשך החלשתם של עובדים אלה".

בכנסת העריכו הערב כי בנסיבות שנוצרו, אם פרץ יעלה את החוק לקריאה טרומית ללא תמיכה מובטחת של הממשלה, סביר להניח שהקואליציה תנצל את הרוב שלה כדי להפיל אותו. במקרה כזה, פרץ לא יוכל לחזור להעלות את החוק לפני החורף הבא.

עם זאת, בסביבת פרץ טוענים שאם נגזר על החוק ליפול, מוטב לפחות להפיק מהתוצאה כמה נקודות לטובתו במחוז הבחירה שלו בעבודה, שיעזרו לו במרוץ שמתפתח על הנהגת המפלגה.

ההערכות בכנסת הן שנתניהו מתלבט לגבי הערר ומעכב את הדיון בממשלה בכוונה, מחשש שהכרעה לכאן או לכאן תפגע במישהו. מצד אחד, שר האוצר ייפגע אם החוק יקודם וההוצאה הכרוכה בהגדלת שכר המינימום תערער את מבנה התקציב הדו שנתי. מצד שני, אם החוק יופל בהחלטת הממשלה – התוצאה עלולה לערער את האיזון הקואליציוני העדין עם שותפי נתניהו מהעבודה.

לפי אותה הערכה, שרי העבודה עצמם נזהרים במהלכיהם מול פרץ ולכן מתלבטים באותה דילמה: לבל יפגעו בפרץ אם יתמכו בשר האוצר ולבל יפגעו בעצמם אם יתמכו בחוק של פרץ נגד שר האוצר, בשעה שהם זקוקים לחסדיו ערב דיוני התקציב הבא וחלוקת הכספים למשרדיהם.

ל"כלכליסט" נודע כי ח"כ פרץ יעלה את הצעת החוק בשבוע הבא. משרד האוצר ובנק ישראל מתנגדים

תומר אביטל ומיקי פלד, כלכליסט

(המשך…)

לפי הצעת החוק שיזם ח"כ עמיר פרץ, חיילות ישתכרו סכום זהה בחצי השנה האחרונה לשירותן ■ מטרת החוק: למנוע נשירת חיילים משירות סדיר ולשפר את מעמד המשרתים בצה"ל מול חבריהם שהשתמטו והחלו כבר בגיל 18 במירוץ לתואר-דירה-משרה

מאת רן רימון, גלובס

(המשך…)

בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הכשל בשוק המזון בישראל הציע עמיר פרץ לפנות לממונה על ההגבלים עסקיים בכדי שתקבע נהלים ליצירת אותם תנאים לכל הגורמים בשוק

מאת: עדי דברת מזריץ, דה מרקר שיווק

הריכוזיות בשוק המזון בישראל זקוקה להתערבות כלשהי. זו הייתה דעת הרוב בדיון שהתקיים היום (ד') בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הכשל בשוק המזון בישראל.

ח"כ עמיר פרץ, שיזם את הדיון, פרס תמונת מצב לפיה המחירים במכולות ומינימרקטים פרטיים גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים ברשתות השיווק. זאת משום ש"משחק הכוחות" בין הספקים לקמעונאים גורם לכך שמרכזי מכירה קטנים לא יכולים להציע סחורה במחירים תחרותיים. "מתברר שדווקא האוכלוסייה הענייה ביותר, שיש לה בעיה של חוסר נגישות, היא זו שקונה במכולות", הסביר פרץ את הבעייתיות.

לדבריו, הספקיות הגדולות, כמו תנובה, שטראוס, אסם והחברה המרכזית למשקאות, קובעות את יחסי הכוחות בשוק, בכך שהן נותנות הנחה למי שרוכש כמויות גדולות. בנוסף, רשתות המזון מקבלות בסוף השנה תמורה בהתאם ליעדי מכירה. ככל שהיעד גבוה יותר כך גם הבונוס. יתרון נוסף שיש לרשתות הגדולות על פני החנויות השכונתיות הוא שהן מרכזות את ההפצה במרכזים גדולים – דבר שמוזיל עלויות. פרץ הבהיר שבדבריו על הרשתות הגדולות הוא מתייחס בעיקר לשופרסל ולרבוע כחול, אך גם לרמי לוי שיווק השקמה, לחצי חינם ולרשתות הפרטיות הבינוניות-גדולות האחרות.

כקוריוז נתן פרץ כדוגמא את הפרסומת של שופרסל דיל, בה נראית אישה המוציאה מוצרים רבים מצי של מוניות: "אמרתי לעצמי שאם לקשישים בשכונה שלי היה כסף להזמין רק את המוניות, בלי הסחורה, אז המצב שלהם היה מעולה. התמונה הזו מסבירה את הכול. לקשיש לא יהיה את הכסף לקנות את הסחורה או להזמין את המוניות. שמעתי מבעל מכולת שהוא מחכה למבצעים של הרשתות הגדולות, הולך לקנות סחורה אצלן ומביא למכולת שלו, כי זה יותר זול מאשר לקנות ישירות מהיצרן".

פרץ הציע לפנות לממונה על ההגבלים עסקיים בכדי שתקבע נהלים ליצרנים שיתנו את אותם התנאים לכל הגורמים בשוק.

חבר הכנסת נחמן שי, אמר כי המכולות קיימות גם באזורים יוקרתיים ומשרתות גם את אלה שלא מטריחים עצמם להגיעי לרשתות המזון הגדולות. עם זאת, לדבריו, המכולות השכונתיות הן "נקודות חיים בבלוקים הגדולים ומקום של התכנסות חברתית בשכונות", וצריך לשמור עליהן.

אלי סתוי, יו"ר פורום המכולות, שיזם אתץ הדיון ופנה בחודשים האחרונים לחברי כנסת ושרים כדי שישתתפו בו, אמר כי "הרשתות הגדולות החליטו כבר מזמן שהענף הזה שייך רק להן ושאנחנו לא גורם שצריך לשמר. בסדרת החלטות רגולציה נוצר כשל שוק. בעלי המכולות נענשים כלכלית במשך יותר מעשור ונאלצים להתקיים במצוקה כלכלית קשה מול השוק הריכוזי ביותר בעולם".

סתוי הביא דוגמאות למוצרים שמחירם זול יותר לצרכן ברשתות הגדולות מאשר המחיר שמקבלות המכולות מהספקים. בקבוק קוקה קולה עולה לדבריו 4.5 שקל לצרכן ברשת גדולה ואילו למכולת מחר מינימום של 5.6 שקל. קפה נמס טסטר צויס – שעולה מחיר מינימום לקמעונאי פרטי 38 שקלים. לצרכן ברשתות השיווק מוכרים ב-27.9 שקל – פער של 25%. שוקולית עלית -אני קונה ב-12.3 שקל והלקוח ברשתות הגדולות קונה ב-8.90 שקל.

לדבריו, הפתרון הוא הקמת מחסן לוגיסטי, שישמש את הקמעונאים הקטנים, ויעזור לצמצם את פערי המחירים.

ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו הצטרף לדבריו של סתוי ומסר כי במגזר הלא יהודי אין כמעט רשתות שיווק. לכן, לדבריו, "המחירים בחנויות הקטנות במגזר הדרוזי והערבי גבוהים ביותר ממאה אחוז מהמגזר הכללי. גם כך מדובר בישובים חלשים. אני פונה לרגולאטור שיבדוק אם יש דרך להגיד לספקים לתת את המוצרים באותם מחירים לכולם".

נציג הספקים שנכח בדיון, גלעד זילברברג, הבעלים של מאיר בייגל המייצג את הספקים הבינוניים והקטנים באגוד המזון, טען כי לא קיים פער גדול במחירים כפי שטוענים סתוי, עמאר ואחרים.

את הדיון סיכמה רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, שמסרה כי היא מאמינה שתחרות היא אג'נדה חברתית וכי אף אחד אינו מעוניין שהרשות תתערב באופן שימנע את ההנחות לצרכנים. קן הוסיפה כי לא הונחה על שולחנה בקשה לפעול להקמת מרכז לוגיסטי של המכולות וכי כשתוגש תדון בכך.

סתוי אמר אחרי הדיון לדה מרקר: "משרד עורכי דין העוסק בהגבלים עסקיים הסביר לנו כי אין צורך בגשת בקשה בנושא המרכז הלוגיסטי לממונה. המרכז הלוגיסטי מתקדם והוא יתחיל לפעול בחודש מאי. כל המטרה שלנו בקידום הנושא וקביעת הדיון בוועדת הכלכלה היתה לגרום לספקים לשתף פעולה עם המחסן הלוגיסטי שלנו. פנינו לצבי גולדשטיין, מנהל איגוד תעשיות המזון. הוא סירב לשתף פעולה ואפילו להקשיב. חבל שהם לא מבינים שהם לא יכולים להתייחס אלינו בצורה כזו מבטלת ומתנשאת".

מאגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים טרם נמסרה תגובה לידיעה.

כיום מקבלים חיילים שכר חודשי של 800-300 שקל. יוזמי ההצעה, עמיר פרץ וגדעון עזרא: "חייל בשירות סדיר שנמצא בשירות שלוש שנים מחייו ראוי שיפוצה על ידי המדינה, שכן מדובר בשנים שבהן לאזרח שלא התגייס יש את כל ההזדמנויות לבסס את עצמו"

מאת תומר אביטל, כלכליסט

שר הביטחון לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, וח"כ גדעון עזרא, לשעבר סגן ראש השב"כ, דואגים לאנשי כוחות הביטחון. השניים הגישו הצעת חוק חדשה שלפיה חיילים יקבלו בשנת השירות האחרונה שלהם שכר חודשי של כ-2,500 שקל. זאת, לעומת שכר הנע בין 300 ל-800 שקל כיום.

בנוסף, לפי הצעת החוק, החיילים יזכו לתוספת כספית מעבר לגמול, וזאת בהתאם לשיבוצם בצבא: המשרת כתומך לחימה ייהנה מתוספת בסך 500 שקל לחודש,

וחייל המשרת כלוחם יקבל עוד 1,000 שקל לחודש. ההצעה קובעת את תקופת הזכאות ל-12 חודשים לחיילים ול-6 חודשים לחיילות, וזאת לקראת שחרורם. כמו כן מוצע להחיל את ההסדר על מי שמשרת בשירות סדיר בצבא ההגנה לישראל וכן על מי שמשרת בשירות סדיר במקומות אחרים, כגון במשטרה, בשירות בתי הסוהר או במשמר הגבול.

יש להדגיש כי לפי ההצעה חיילים הזכאים למענקים חודשיים בשל מצבם האישי, המשפחתי או הכלכלי, ימשיכו לקבל את אותם, ואם הגמול שיהיו זכאים לו לפי הצעת החוק יעלה על המענקים הם יקבלו את ההפרש שבין הגמול לבין המענק.

בדברי הסבר של הצעת החוק צויין כי "חייל בשירות סדיר אשר נמצא בשירות שלוש שנים מחייו, ראוי שיפוצה ע"י המדינה על זמן יקר זה. שכן מדובר בשנים שבהן לאזרח שלא התגייס יש את כל ההזדמנויות לבסס את עצמו".

יוזמי ההצעה אף מציירים תמונה שלפיה "אזרח שלא התגייס לצה"ל והלך לאוניברסיטה, יפגוש את החבר שלו באותו גיל לאחר שהוא כבר סיים תואר ראשון. אזרח שלא התגייס לצה"ל והחליט ללכת לעבוד יפגוש את חברו ששירת בצה"ל כשהוא כבר מבוסס כלכלית, לעומת מי ששירת את מדינת ישראל ונתן את תרומתו".

הצעת החוק נולדה, לדברי חברי הכנסת, על רקע האחוז הגבוה של צעירים שאינם מתגייסים לצבא. מדובר בהצעת חוק בעלת עלות תקציבית גבוהה במיוחד, מה שיגרור ללא ספק התנגדויות עזות מצד משרדי האוצר והביטחון. יחד עם זאת, המספר הגבוה של חברי הכנסת שתומכים בהצעה (כ-51) יכול להניע את ההצעה ולתת לה רוח גבית.

ח"כ פרץ: "מטרת בנק מח העצם הנה ליצור מרשם של כלל אוכלוסיית ישראל שהינם בגיל המתאים לתרום מח עצם. אין ספק שאם בנק זה יוקם בתוך מספר שנים מדינת ישראל תהה בשורה הראשונה בעולם בטיפול במח עצם, ותהפוך למדינה המצילה את חיי אזרחיה הזקוקים לסיוע רפואי. כמו כן, היא תהווה דוגמא למקומות אחרים בעולם שילכו בעקבותיה".

להצעת חוק זו הצטרף גם ח"כ זבולון אורלב. ח"כ פרץ ואורלב מתכוונים לפעול יחדיו על מנת לקדם את חוק חשוב ומציל חיים זה.

הצעת חוק הובאה לאחר התייעצות עם סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן ובסיועו של שר המשפטים, הפרופ' יובל נאמן, שנתן קדימות להצעה.