כבוד הרבנים,ראש עיריית שדרות מר דוד בוסקילה,חברי מועצת העיר,נציגי צה"ל, נציגי כוחות הביטחון, משטרת ישראל,כוחות ההצלה,

משפחות יקרות

הורים, אלמנות , בנות ובנים , אחיות ואחים.

היום הוא יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה,גיבורי ישראל אשר חרפו נפשם ונפלו למען מולדתם.

היום אנו מתייצבים כולם,עטויי חרדת קודש להתייחד עם יקירנו ,שאינם איתנו עוד.

כי רק כשעומדים כאן מבינים את גודל התקווה ואת גודל הסכנה.

כשעומדים כאן, מבינים כי בזכותכם בנינו ובנותינו היקרים אנו חיים במדינה דמוקרטית ,המקנה לנו זכויות וחובות.

רק לפני שבוע ציינו את יום השואה והגבורה ושוב חזרנו אל המספרים הבלתי נתפסים של שישה מיליון. שוב הבנו כי מכונות ההרג האנושיות מסוכנות יותר מכל אסון טבע או מגיפה.

אויבי ישראל אינם שוקטים על שמריהם וממשיכים להשקיע מאמצים רבים על מנת לפגוע בכל דרך במדינת ישראל.

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הקשה שבה נשיא איראן, חושף ציפורניו באופן פומבי וגלוי יותר, אינו מסתיר את כוונותיו הזדוניות לחסל את המפעל הציוני.

למרות שלא התקבלה החלטה במועצת הביטחון ארה"ב יחד עם מדינות אירופה מפעילות סנקציות חריפות כנגד איראן הן בתחומי האנרגיה והן בתחום הפיננסי והסנקציות קשות ומכבידות מאד על העם האירני , אך המשטר בשלו, הצנטריפוגות ממשיכות לנוע במטרה להעשיר אורניום ,המשמש להכנת פצצות גרעיניות שאיתן מדינת ישראל אינה יכולה להשלים.

יש סיבה טובה לזהירות אך אין כל סיבה לפאניקה , יש לנו צבא חזק ערוך ומוכן לתת את התשובות לכל משימה שתוטל עליו.

אנו מקווים שראשי המשטר האירני יחליטו לעצור את פיתוח הנשק הגרעיני ויחזרו להשקיע מאמציהם בשיפור מצבו ורמת חייו של העם האירני, כי כך עדיף לכולם.

משפחות יקרות ,

בחודש מרץ האחרון התקיים סבב אלימות קשה ביותר מול ארגוני הטרור מרצועת עזה והיה זה הפעם הג'יאהד האיסלמי שהוביל את המערכה נגדנו.

שדרות וישובי עוטף עזה נכנסו למצב חירום אליו אנו מתורגלים כולנו, אל הערים הגדולות ,אשקלון אשדוד ,באר שבע שוגרו עשרות רבות של טילים שאיימו לזרוע בהם הרס וחורבן.

לשמחתנו הרבה ,מזימתם של אנשי הג'יאהד נכשלה כישלון חרוץ, שדרות וישובי עוטף עזה שרוב המיגון הושלם בתוכם המשיכו לקיים חיי שגרה ומערכת כיפת ברזל ,שעמדה פרוסה ,על שלושת סוללותיה הצליחה ליירט את רוב השיגורים באחוזים שאף עלו על התחזיות האופטימיות ביותר.

היום לאור המצב החדש, ויכולותיו של העורף הישראלי לעמוד מול מתקפות אלה כדאי להם לארגוני הטרור להעדיף את שולחנות המו"מ מאשר את האלימות שלא תוביל אותם לשום מקום.

אנו גם חייבים להביט אל המציאות המתהווה סביבנו .

המזרח התיכון היום אינו דומה למזרח התיכון לפני שנה , משטרים שנראו יציבים ללא כל סיכוי לזעזוע נפלו.

והזירה הדרומית ,הפכה רגישה מתמיד וכולנו מקווים כי כל משטר או נשיא חדש במצריים ישמרו על הסכם השלום בין ישראל למצריים ,אבל איש אינו יכול לערוב לכך ואנו חייבים להיות מוכנים גם לאפשרויות אחרות.

קהל נכבד

ראייה מפוכחת אל תוך זירה הביטחונית המורכבת מחייבת חשיבה מחודשת על החלוקה בנטל על הצורך בהשתתפות כלל האוכלוסיות בתרומה לביטחון ישראל.

צורכי צה"ל הולכים וגדלים ,אך פוטנציאל הגיוס הולך וקטן ואין כל דרך אלה לשנות את הכללים ,שאיתם השלמנו עד היום.

הפטור משירות חובה יכול להיות זכות של קבוצות קטנות וייחודיות ולא נחלה גורפת לכל מי שמצהיר כי "תורתו אומנותו" אין כל ספק כי מימוש חובת הגיוס לצה"ל הינו הגשר החשוב ביותר להבטחת עתיד מדינת ישראל.

חובה נוספת המוטלת עלינו היא להבטיח גם את חוסנה החברתי של מדינת ישראל, אסור לנו בשום פנים ואופן להשלים עם הפערים החברתיים ההולכים וגדלים, המאבק על קיום בכבוד ועל חלוקת משאביה ופירותיה של מדינת ישראל לכל שכבות העם היא חלק מצוואתם של הנופלים,

כי בשדה הקרב לא מבחינים בין עשיר לעני ,בין עולה לוותיק ובין תושב מרכז לפריפריה, שם כולם מרגישים שווים.ולכן חובה עלינו לפעול כי תינתן הזדמנות שווה לכל אזרח ואזרח, כי רק אם נבטיח יכולתו של ילד לממש את שאיפותיו , של זוג צעיר לרכוש דירה, של עובד להשתכר שכר הוגן , של חולה לקבל תרופה המגיעה לו ושל מבוגר להזדקן בכבוד ,רק כך נדע כי קיימנו את צוואתם של הנופלים במלואה .

משפחות יקרות.

עוד מעט יסתיים הטקס, רעם מטחי הכבוד יימוג לו,צפירת האזעקה תחלש לה,הדגלים יקופלו ואנו נחזור לביתנו,עמוסים בזיכרונות שלא איבדו את עוצמתם למרות כל השנים שחלפו.

עבורנו,יקיריכם הם חברים לכיתה,חברים לשכונה,חברים לבי"ס ,חברים לנשק.

עבורכם, המשפחות הם עולם ומלואו, הם כל העולם כולו.

זה האבא שנפל,זה הבן שנהרג,זה הבעל שעלה השמיימה,זה האח,האחות ,שחסרה לכם אהבתם.

אנו חוזרים הביתה ואתם חוזרים אל המראות והקולות ,אל הזיכרונות,אל צחוקו המתגלגל של הילד שאיננו, אל החיבוק החם שנעלם ,אל המבט האוהב שלא יהיה עוד.

משפחות יקרות, באנו היום לקבל מכם את הזכות לעמוד ביחד אתכם מול יקיריכם. לאהוב אתכם,לכאוב אתכם,לבכות אתכם.

לבכות אתכם בדמעות גדולות ומנצנצות שניגרות להן והופכות לשרשרת ארוכה ובוהקת,שרשרת הדמעות שעליה נישאת וניבנת מדינת ישראל.

ואתם יקירינו, הנופלים, הטמונים באדמה שעליה נלחמתם צריכים לדעת כי אנו בשדרות מקיימים את צוואתכם ועומדים בכבוד בכל התקופה הקשה הזו.

אתם יכולים להיות גאים בבני משפחותיכם,בחבריכם ,בכל תושבי שדרות,ממשיכי דרככם ,שעמדו באומץ עשור שלם ומהווים המוצב האזרחי הקדמי של מדינת ישראל.

מתוך כל הקשיים ולמרות כל המחלוקות אנו מגיעים אל יום הזיכרון שעם סיומו יהפוך ליום העצמאות וברגע המעבר הזה נעמוד כולנו ולא נדע מתי והיכן לשמוח או לבכות, לבכות או לשמוח.

והרגע הזה ,המעבר הזה הוא רגע של חשבון הנפש הלאומי והאישי של כל אחד ואחת מאיתנו.

וכשנשאל שוב ושוב את השאלה למי אנו חייבים את ההישג העצום של הגשמת החלום להקמת מדינה יהודית ודמוקרטית?

התשובה ברורה וחד משמעית

אנו חבים זאת לבנינו ובנותינו.

אנו עומדים כאן ומתחייבים להמשיך במאבק על חיזוקה ,ביצורה וביטחונה של מדינת ישראל ובאותה עת נמשיך במאמצים להגיע לשלום.

כך אנו נשבעים,כך אנו מתחייבים

כך אנו מבטיחים שקורבנם לא היה לשווא.

יהי זכרם ברוך.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני מצאתי צורך לבוא ולהתייחס לשביתת הרשויות. אני רוצה דווקא להתמקד באותה נקודה מאוד משמעותית, שהכנסת הרי הטילה אחריות אישית על ראשי הרשויות בכל המתנהל בתוך הרשות שלהם. לכן ממה נפשך? הרי פעם ראשונה שאנחנו רואים ראשי רשויות שיוצאים למאבק שהוא לכאורה נגד האינטרס הפוליטי שלהם. הרי נבחר צריך לחלום על זה שייתנו לו סמכויות לתת הנחות, לתת הטבות. זה רק מחזק אותו מבחינה פוליטית. ואנחנו רואים שהפעם ראשי הרשויות נוהגים באחריות ואומרים: אנחנו לא מוכנים לקבל הטבות פוליטיות על חשבון השירותים שאנחנו צריכים לתת לתושבים שלנו.

ואני חושב שבמקרה הזה אנחנו רואים שראשי הרשויות באמת קפצו מדרגה. ואני מברך את יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, את שלמה בוחבוט, שהצליח לאחד את כל הרשויות, חרף העובדה שיש כמה שוברי שביתה, שאני מאמין שיגיע היום שהם יצטערו על כך, כי אין דבר יותר חמור מאשר ארגון שהולך ביחד ותוך כדי מלחמה יש כאלה שנוטשים אותו. תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד שר המשפטים, אמרתי קודם לדב חנין, כשירד מנאומו המשלהב, שהוא נעם לי מאוד. אז אפשר לומר שדווקא בביטויים הפרלמנטריים שלנו אפשר להגיד, נעמת לי מאוד, ואפשר להגיד נאמת לי מאוד. פה, מה שנקרא, יש לנו יכולת לשחק קצת במשחק המלים.
אדוני היושב-ראש, מה שקרה בשבועיים האחרונים זה דבר דרמטי מבחינת מדינת ישראל.  מצד אחד שמענו את שלמה מעוז, שמדבר על סוגיות של גזענות בצמרת, ומצד שני שמענו את האתיופים, שזועקים מרה על גזענות ברצפה, בתחתית. אני יודע שהאמירה הזאת, של דיון על גזענות במדינת ישראל, מייד גורמת ליצירה של מחול שדים, שמנסה לדחות כל דיון מעמיק.
אני רוצה לומר דבר עקרוני. יכול להיות שיבואו כאן מומחים ויציגו ממש בדרך מאוד מאוד מסודרת, שהנתונים מצביעים אחרת. ויציגו שבצמרת הישראלית, בתחומי המשפט, האקדמיה, בתחומי העסקים, יש בהחלט השתלבות של יוצאי בני כל העדות. ויכול להיות שמישהו יוכיח שבאמת האתיופים צריכים להגיד תודה. לך תדע. יבוא מישהו ויוכיח ויגיד: בוא נראה, הרי הכול יחסי, כמו שאמרו. הרי מאיפה באתם? עוד מישהו יכול לתת לכם מדד לפי האוהל באתיופיה, להגיד: משם אני רוצה למדוד אתכם.
בעיני, חברים יקרים, זה דברי הבל, מכיוון שעם שלא מבין שלתחושות יש משמעות – תחושת שייכות שווה אלף מונים מ-1,000 שקלים נוספים במשכורת. תחושת שוויון וחלוקה צודקת בקבלת החלטות, לא רק בתרגומן, שווה אלף מונים מעוד דירקטור בחברה מנהלת כזאת או אחרת. ואני חושב שהגיע הזמן שהחברה הישראלית תהיה פתוחה לדיון. לא יכול להיות שבכל פעם שמתחיל דיון מייד יסתערו.
אני מוכרח לומר לכם שאני חושב שמה שאמר שלמה מעוז נגע לנקודות מאוד רגישות במדינה הזאת. ברור שאני מגנה בכל תוקף את המעשה הברוטלי של "אקסלנס", שהעזו לפטר אותו. מה זה? זה פיטורים ממוקדים על עמדה של אדם. זה לא יכול להיות, זה חרב פיפיות. גם אלה שחושבים שהוא דיבר דברי הבל צריכים להתנגד בכל תוקף לפיטוריו.
ואני ניגש לעדה האתיופית. חברים יקרים, אני אומר לכם, זה אחד התהליכים העצובים ביותר. מכיוון שיש פה אחת העדות שדבר אחד היא לא למדה – לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, אתה כנציג הבכיר של העדה האתיופית, יש דבר אחד שלא למדת. חבל, הייתם שואלים אותי. למה אתם צריכים לעבור את הכול? מה, אתם צריכים לעבור את כל השנים כדי להבין? תבואו לבעלי ניסיון, אני אעזור לכם לדלג על כל המכאובים, ואומר לכם ישר מה אתם צריכים לעשות. יש דבר אחד שחסר לכם – החוצפה. החוצפה הישראלית להגיד: מגיע לי. ולא שמישהו יגיד: וואו, חזרנו לתרבות ה"מגיע לי". פתאום האתיופים אומרים: מגיע לי.
לא "מגיע לי" בקונוטציה של רחמנות, לא "מגיע לי" בקונוטציה של חסד, לא "מגיע לי" מהסוג הזה; "מגיע לי" בקונוטציה של זכות, של שייכות.
ואני אומר לך, אני לא זוכר את שמו של הצעיר שצועד – שמו של אותו צעיר אתיופי שהתחיל לצעוד לירושלים. יהיה שמו אשר יהיה, הוא מייצג את העדה כולה. אני מאוד התרגשתי.אררו. אותו צעיר, מולט אררו, שאני גאה לשנן את שמו. מדוע? כי הוא צבע את פניו – חצי פנים שחורות, חצי פנים לבנות. ואמרו לו: תשמע, אבל אתה צועד, וחם, ואתה מזיע, והצבעים מתערבבים. אז הוא אמר: זה מה שאני רוצה. זה מה שאני רוצה, שכפי שהצבעים מתערבבים בפני, ככה תתערבב לה המדינה הישראלית.וזה חזון. משפט אחד של צעיר אחד יכול לשמש לנו כיוון ודרך. אדוני היושב-ראש, אני מציע שנתחיל לדבר על הנושאים האלה באומץ, רק כך נוכל לטפל בהם. תודה.

טוב שבנק ישראל מודה בכך שיש פער בין יכולת ההשתכרות לבין יכולת הקיום בישראל.
חבל מאד שבנק ישראל מזהה תהליכים כאלה בצורה מאוחרת.
כל השנים התרענו על תהליכים שיוצרים פערים בין יכולת ההשתכרות לבין יכולת המחיה. העובדה שבנק ישראל מודיע על כך אינה מפצה את האזרחים והילדים ששילמו את המחיר בכל השנים
אך מוטב מאוחר ורצוי שבנק ישראל יגיש תוכנית להתמודדות בעניין ולא רק יתריע.

ח"כ עמיר פרץ ינואר 2012

שנה חדשה בפתח ואני מבקש לנצל  את ההזדמנות ולסכם את שנת הפעילות האחרונה שעברנו.

בינואר 2011 התבשרנו כי אהוד ברק וחבריו עוזבים את מפלגת העבודה , צעד זה חיזק בקרב ארבעת חברי הכנסת שהלכנו ביחד (ח"כ איתן כבל, ראלב מגאדלה דניאל בן סימון ואנוכי)  כי עלינו להישאר במפלגה  ולהוביל מהלך לשיקומה של המפלגה  וכך היה.

באפריל 2011 , לאחר  שלושה חודשים שבהן תרתי את הארץ ,לאורכה ולרוחבה ונפגשתי אתכם חבריי היקרים , שמעתי את דעתכם , השמעתי את דבריי, החלטתי להתמודד על ראשות העבודה .

הרוח הגבית לה זכינו  חיזקה את התחושה שבערה בקרבנו כי אין לנו זכות לשמור על פרופיל נמוך בזמן שממשלת נתניהו מתנכרת לערכים הבסיסים עליהם הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

"כיפת ברזל החברתית" ,תוכנית שנולדה מתוך מציאות חברתית כלכלית קשה שהביאה לשחיקה במצבן הכלכלי והחברתי של משקי הבית בישראל. מאות אלפי משפחות מתקשים לנהל את חייהם ללא צבירת גירעונות וחובות, ידם של זוגות ומשפחות צעירות אינה משגת  לשכור דירה  ולא כל שכן לרכוש דירה משלהם.

התמונה העגומה של משפחות נזקקות לא הייתה מנת חלקם של השכבות המוחלשות אלא גם של מעמד הביניים , למעלה ממיליון איש עובדים ונמצאים מתחת לקו העוני ,תושבי פרירפרייה שנדחקו לשוליים, מערכת בריאות שמיטיבה רק עם  העשירים , מערכת חינוך שאינה משיגה יעדיה  אך הולכת ומופרטת,שוק עבודה שמנצל עובדיהם בשכר רעב, מחירי המים,דלק,חשמל שהמריאו , כל אלה הציבו  את ישראל בראש טבלת אי שיוויון  העולמי  ,מציאות קשה זו הובילה אותי ואת צוות ההיגוי שכלל קבוצה גדולה של  דוקטורים (כל אחד המתמחה בתחומו ) מכל הארץ לשקוד ולכתוב את תוכנית כיפת ברזל החברתית.

בתוכנית 'כיפת ברזל חברתית', עלה  נושא הדיור כאחת הבעיות המרכזיות שיש לפתור.

בתוכנית  הצגנו  את 'מהפכת הדיור הזמין' שיש לחולל ודרכי הפעולה שיש לבצע על-מנת להשיג את אותו שינוי.  כמו  גם  חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים ועד לאקדמיה .

למי שמעוניין להיזכר- מצ"ב 'כיפת ברזל חברתית"- אנא קראו והעבירו לכל החברים שמבקשים ללמוד עוד על התוכנית.

ניתן לעיין בעיקרי התוכנית ישירות באתר האינטרנט של עמיר http://www.amirperetz.co.il/?page_id=513

התוכנית  נכתבה בפברואר 2011 , טרם יציאת  המחאה החברתית הגדולה  ,לצערי הרב,  גם בעת כתיבת שורות  התוכנית רלוונטית ודבר לא השתנה.

הישנות  מקרי פיטורי עובדים וסגירת מפעלים בפריפריה לא פסחו עלינו בקיץ האחרון ,

מפעלים כמו חיפה כימיקלים, פרי הגליל סלינה ועוד היו בין המפעלים אשר  במסגרת הדיונים בוועדת הכספים  בכנסת ניסינו למנוע בכל דרך את פיטורי העובדים ואת סגירת המפעלים בשל מצוקה כלכלית,  בכל אחד מהמפעלים ביקרתי  ונפגשתי עם העובדים  ,חברי ההנהלה בניסיון להביא לפיתרון שימנע את פיטורי העובדים,שרובם משתכרים שכר מינימום ורואים במפעל כביתם השני.

המחאה החברתית שהחלה בקיץ  השפיעה על כולנו, ביקרתי במאהלי  מחאה שונים ברחבי הארץ ועל אף הכעסים הרבים שהציבור הפנה כלפי  נוכחותם של פוליטקאים, והרצון להרחיק את  הפוליטיקה המפלגתית מהמאבק, התקבלתי בחום במאהלי המחאה.

בעקבות ביקורים אלו קיבלנו הרבה פניות לעזרה מאנשים בעלי מצוקה גדולה, והיכן שניתן לסייע למען אותם אנשים עשינו זאת ברצון רב.

יחד עם זאת חשוב לי לציין  כי המחאה החברתית בכלל וסוגית הדיור בפרט שהפתיעה בעוצמתה בטח את נתניהו, ממשלתו ורבים אחרים, לא הפתיעה אותי , בתור מי שמשך שנים  פועל לתיקון עוולות ועיוותים רבים שנולדו בחטא לתוך החברה הישראלית ופגעו ברבים מבני מעמד הביניים והשכבות החלשות.

ספטמבר 2011 -הבחירות הפנימיות לראשות העבודה :הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה גרמו להתעוררות  גדולה בשיח החברתי במדינת ישראל וחידדו את השאלה על הצורך להניף את שני הדגלים ,גם הדגל החברתי וגם הדגל המדיני.

אני גרסתי כי אסור לה, למפלגת העבודה להפקיר את  הדגל המדיני ואת ההובלה ההיסטורית של מחנה השלום.

הסיבוב הראשון שאליו התייצבנו ארבעה מועמדים , עמרם מצנע, בוזי הרצוג, שלי יחימוביץ ואני הסתיים בזה ששלי יחימוביץ ואני התמודדנו על הבכורה.

בסיבוב השני נבחרה שלי יחימוביץ לראשות המפלגה בהפרש של אחוזים בודדים.

חרף העובדה שלא ניצחתי את המערכה כולה ,הרי המחנה החברתי השיג הישג בלתי  רגיל והוכיח כי יש לו הרבה מה לאמר במערכת הציבורית בישראל.

הדבר הנוסף ,המדהים שקרה למחנה החברתי שהצטרפו  אליו חברים חדשים רבים מכל שורות החברה בישראל.

מיד לאחר הבחירות הודעתי לכלל החברים כי אנו ממשיכים בפעילותנו המשותפת למען עתידה של מדינת ישראל.

עוד אירוע בלתי נשכח שחווינו בחודש זה היה חזרתו הביתה של גלעד שליט לאחר 5.5 שנים בשבי, כולנו התרגשנו עד דמעות, מדינה שלמה עצרה את נשימתה ברגע שנראו תמונותיו של גלעד.

חזרתו רק חיזקה את ההכרה כי צה"ל עושה הכל על מנת להחזיר את חייליו בריאים ושלמים  הביתה.

עם חזרתנו לכנסת  באוקטובר 2011 ,הנחתי שוב את הצעת חוק "גמול חיילים בשירות חובה"

,מדובר בהצעת חוק חוצת מפלגות אותה קידמתי מאז 2008 ,הרציונאל שעמד מאחורי העלאת חוק זה דווקא בימים אלה ,  היה דווקא בשל גל המחאות שפקד אותנו בקיץ האחרון ומצבם הכלכלי של משפחות רבות ,שלאו דווקא נמצאות מתחת לקו העוני אך בקושי מסיימות את החודש, יוקר המחייה ותופעת ההשתמטות מצה"ל , דווקא בגלל סיבות אלה יש לתגמל את החיילים והחיילות ,אין בהצעה זו כדי לרמוז לתמורה על שירותם אך יש בהצעה זו רצון להעניק לחיילים ולחיילות תנאים טובים בזמן השירות הצבאי.

כולנו חווים את הטירוף שאחז בקואליציה בראשותו של בנימין נתניהו, טרוף שמוביל למבול של חקיקה גזענית,חקיקה ששוללת את העקרונות הבסיסים של הדמוקרטיה ופוגעת בבית המשפע העליון.

גיניתי  בכל תוקף את החלטת הממשלה לתמוך בהצעת החוק להגביל את יכולותיהם של ארגוני זכויות האדם וטען שזו פגיעה קשה בדמוקרטיה ,שזהו מהלך הפוגע בתדמיתה של מדינת ישראל וישמש כלי ניגוח נגד המדינה.

במקום שהממשלה תעסוק בצמצום פערים חברתיים היא עוסקת במרדף אחר כלי התקשורת בסתימת פיות לעיתונאים וכעת חיסולם של ארגוני זכויות האדם .

תופעה נוספת אותה ניסיתי  לבלום הינה פיטורי אנשי קבע מצה"ל. לפני כחודש וחצי  התקיים דיון על קיצוץ בתקציב הביטחון בכנסת אז הגבתי ואמרתי כי " אנשי הקבע לא  אנשים שקופים, יש להם משפחות הם חלק מהחברה הישראלית ולא נסכים שכל מאבק על קיצוץ תקציב הביטחון ייפול על כתפיהם של אנשי הקבע.

ביום ראשון שעבר ביקרתי במפעל סלינה, בנצרת עלית,  מפעל שנמצא בסכנת סגירה, ועתידן ופרנסתן של 150 משפחות  תלוי  בעתיד המפעל ובסיכויים למצוא קונה למפעל.

הדרת נשים

בשבועות האחרונים צפו להן מחדש כל אותן שאלות של יחסי חילונים דתיים בישראל והפעם בעוצמות שלא חזינו בעבר.

המחזה הקשה ביותר היה של ילדה בת 8 מבית שמש, נעמה מרגוליס שמה,  שאמרה כי היא מפחדת להגיע לבית הספר מחשש כי בדרכה לשם תותקף ע"י חרדים קיצוניים .

נוסף לכך נחשפו  תופעות מכוערות של פגיעה בנשים ,בכבודן ובזכותן להשתמש במרחב הציבורי בוודאי בנסיעה באוטובוסים .

השתתפתי בהפגנה בבית שמש שהפכה לסמל של ישוב חילוני מסורתי שההקצנה החרדית חדרה לשם ודוחקת רגלי האוכלוסיות הוותיקות אל מחוץ לישוב.

נוסף  לכך קיבלנו דיווח בו.חוץ וביטחון על צפי הגיוס בשנים הקרובות והסתבר שבתוך שני עשורים מספר הצעירים שיהיו זכאים לפטור משירות יכול להגיע ל-60% .

זהו נתון שצריך להדיר שינה מעיננו כי משמעותו ירידה משמעותית בכוחות המשרתים וביכולת לקיים חלוקת נטל צודקת.

הדבר מחייב אותנו בפעולות מידיות שיגרמו לציבור החרדי להשתלב יותר הן בשוק העבודה והן  בשירות בצה"ל, גם אם הדבר נראה מסובך ומורכב אין ברירה  אחרת ,כי מדובר בשאלה אסטרטגית ליכולותיה של מדינת ישראל להבטיח את קיומה.

ביטחון ושלום

בחודשים האחרונים עבר אזורנו רעידת אדמה פוליטית,אזרחית, שאיש לא צפה אותה ולא נערך אליה.האביב הערבי שהפך כר פורה להשתלטות של קבוצות קיצוניות על מדינות מפתח הן במעגל .הראשון של המזרח התיכון והן במעגל השני

המהפך המשמעותי והמשפיע ביותר עלינו הוא כמובן המהפך במצרים שהיא הגדולה במדינות ערב, עם תום שני סבבי בחירות התוצאות מעידות על ניצחון משמעותי למפלגות האסלאמיות .

מדינת ישראל אינה צריכה ולא יכולה להתערב בענייניה הפנימיים של מצריים, אך כולנו מלאי תקווה כי הממשלה שתקום תוביל בתוכה גם כוחות ליברלים וכי הסכם השלום ישמר.

המישור היחידי בו יש לישראל יכולת לשנות מציאות הינו מישור היחסים עם הפלשתינים.

למרות האכזבה מההסכם ההולך ומסתמן בין אבו מאזן לבין חאלד משעל ,אל לנו לוותר על אבו  מאזן ועל הארגונים המתונים יותר כפרטנרים  לשלום.

בפגישות שהתקיימו עם ראש הממשלה הן בוועדת חוץ וביטחון והן במסגרות אחרות תבעתי מראש הממשלה כי יפעל לחידוש המו"מ עם הפלשתינים גם אם הדבר כרוך בהודעה חד-צדדית של ישראל ,כי היא מוכנה להכנס לסבב נוסף של הקפאת הבניה בשטחים.

הודעה כזו תחייב את הפלשתינים להגיע אל שולחן המשא ומתן , ותמונה כזו של משא ומתן שמתנהל תשרת את ישראל במישורים רבים.

ראשית היא תסייע לארה"ב לגבש חזית רחבה יותר כנגד האיום האירני.

שנית היא תשמש כלי לקירור ההסתה כנגד ישראל ברחובות מצריים ובמדינות ערביות נוספות.

הדבר הנוסף הוא שהיא תייצר סיכוי לחידוש היחסים עם תורכיה ,שהיום מובילה קו מגויס למען הפלשתינים והופכת את הסכסוך הישראלי פלשתיני ,לרבות המצב בעזה כנושא המרכזי שחוצץ ביננו.

הדבר הרביעי – אנו נייתר את כל המאמצים הבינלאומיים של הפלשתינים ובוודאי נגרום לקרע מחודש בין הפתח לבין החמאס שלא ישלים עם חידוש המו"מ.

והדבר החשוב ביותר נייצר מחדש תקווה לשלום באזורנו למען הדורות הבאים.

חברות וחברים  עוד שנה מלאה בפעילויות הסתיימה לה , אני מאחל לכולנו שנה אזרחית מוצלחת .

שנה עם עשייה למען החברה , למען העובדים בישראל , למען הקשישים ,למען הנכים ובעלי המוגבלויות , למען החד הוריות ,למען הדור הצעיר.

לשכתי עומדת לרשותכם בכל נושא , בכל ימות השבוע

שלכם

ח"כ עמיר פרץ

עדכונים בפייסבוק ובתקשורת:

אני מזמין אתכם להיכנס לדף שלי בפייסבוק ולהצטרף לחברים שלי, כך תוכלו להתעדכן במיידי על כל הפעילויות וההופעות בתקשורת.

http://www.facebook.com/Peretz.Amir כדי להצטרף יש ללחוץ על LIKE

כמו כן אם ברצונכם לצפות בהופעות  בתקשורת או להקשיב לראיונות ברדיו אתם מוזמנים להכנס  לדף  הבית שלי ביוטיוב :

http://www.youtube.com/user/KnessetAmirPeretz?feature=watch

מצ"ב לקט ראיונות שלי

בנוגע למצוקת הדיור ומעמד הביניים באותו כנס בתחילת מאי מוזמן להסתכל בסרטון ( החל מדקה 20:44 )

http://www.youtube.com/watch?v=zFawSFGqv2w

ערוץ 2 – 'תוכנית חיסכון' עם קרן מרציאנו – 3 באוגוסט

http://www.youtube.com/watch?v=S0zE7pZjzy8

גלובס – עמיר תוקף את דבריו של נגיד בנק ישראל בנוגע למחאה החברתית- 1 באוגוסט

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000669340

ערוץ 2 – תוכנית 'העולם הבוקר' – 31 ביולי

http://reshet.ynet.co.il/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,188525

YNET- 1 לאוגוסט

עמיר נואם בהצבעת אי-אמון נגד הממשלה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102976,00.html

YNET – 31 ליולי

עמיר בביקור במאהל הדיור בשכונת ג'סי כהן בחולון – תוך כדי הביקור עמיר משכנע אישה מהמאהל לא להתאבד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102373,00.html

YNET – 30 ליולי

עמיר בביקור במאהל המחאה עם הרופאים השובתים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102022,00.html

ערוץ 10 –  29 ליולי

עמיר מתארח ביומן השבוע גם גיא זוהר בשיחה על המחאה החברתית

http://www.youtube.com/watch?v=4_AiIwYkRs0&list=PL69AE41F6DA58120A

עמיר פרץ בראיון בערוץ הכנסת לאחר ביקור במפעל פרי גליל

http://www.youtube.com/watch?v=Y-KKK9rRR48&feature=youtu.be

נאום עמיר פרץ במעמד העלאת הצעת חוק גמול לחיילים בשירות חובה-שכר מינימום  במליאה 16.11.11

http://www.amirperetz.co.il/?p=601

נאום עמיר פרץ במליאת הכנסת על חוק לשון הרע: 22.11.11

http://www.amirperetz.co.il/?p=599

עמיר פרץ בראיון אצל אריה גולן רשת ב' על פיטורי אנשי הקבע ועל ההסתדרות  24.11.11

http://www.iba.org.il/bet/?entity=802455&type=1

עמיר פרץ בנאומים בני דקה   במליאת הכנסת  על פיטורי אנשי הקבע :

https://www.facebook.com/#!/photo.php?v=295367967161836

עמיר פרץ מראיון לרזי ברקאי-מה בוער על סגירת ערוץ 10

http://www.youtube.com/watch?v=AexiLBhhXTE

עמיר פרץ על אירועי בית שמש

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4167731,00.html

עמיר פרץ –הסכם קואליציוני –ישובים חרדים-  נאומים בני דקה

http://www.youtube.com/watch?v=ljxHV9Ah7HM

כבוד היו"ר,חברי הכנסת, שרים. tני בוודאי אשמע מאד לא IN  אם לא אדבר על יאיר לפיד היום,כי הרי את מי מעניין היום תהליך מדיני,את מי מעניין הנושאים החברתיים.

אבל האמת היא שעשיתי מאמץ לנסות למצוא הקשר כדי להציע אי אמון בנתניהו בגלל יאיר לפיד ,אבל לצערי לא מצאתי ,כי הרי לא אוכל להאשים את

רוה"מ בכך שהוא זרז את חקיקת חוק צינון ובכך גם זרז את החלטת לפיד ,גם לא אוכל להאשים אותו כי הוא יצר את האווירה המצרה צעדיהם של עיתונאים

ואולי בגלל זה החליט לפיד שמקצוע העיתונות הוא פחות חופשי ממקצוע הפוליטיקאי.

אז מכיוון שזה המצב, לא נותרה ברירה אלא,לחזור לנושאים שהם על סדר היום.

רבותיי  חברי הכנסת, רבותיי השרים אני מכיר את בנימין נתניהו היכרות עמוקה מאד,

אפשר לאמר שיש לי שעות בנימין נתניהו שאי אפשר לספור ולמדתי להכיר את האיש.

ואני יודע כי מדובר באדם שמאמין בתפיסת  עולמו הן הכלכלית חברתית והן המדינית ביטחונית ,ובכל

זאת משהו השתנה אצל נתניהו, אצל נתניהו הקודם היה ברור מה הוא חושב , היה מתקיים וויכוח

אידיאולוגי ,היו מתנגשות להן תפיסות עולם,העם ראה, העולם ראה ויכל לשפוט.

היום נתניהו אחר, נתניהו מתוחכם,הוא אימץ שיטה שהוא קודם כל אומר כן ואח"כ מוצא דרך למוסס

הכל.

הנה  ב15 ביוני 2009 , נתניהו מגיע לבר אילן ואומר אני בעד שתי מדינות לשני עמים, נו ומה קרה מאז,? האם מאז ההכרזה  ב-15 ביוני 2009 ועד היום אנחנו

קרובים יותר לשתי מדינות או רחוקים יותר. אז בוודאי יאמר נתניהו ,מה אתם רוצים ממני? הפלשתינאים אשמים .

ומנהיג צריך למצוא פתרונות במקום לחפש אשמים.

הרי מה נדרש ממנהיג? לבחון את התנאים שבהם הוא מצהיר ,הרי נתניהו לא חשב שיחליפו את הפלשתינאים ,שיביאו לו שוודים או נורבגים  למו"מ.

אבל נתניהו יודע שעכשיו הוא יכול לאחוז את החבל בשתי קצותיו ,מצד אחד לאמר "אני רציתי ,אני הצהרתי,אני יזמתי.

מה לעשות אין פרטנר,ומה אתנו מדינת ישראל שהמצב הדמוגרפי פועל לרעתה ?

אני מברך את ראש הממשלה על הניסיון הנוסף להתניע את השיחות ואין לי ספק שהיית רוצה הסכם שלום השאלה אם אתה מוכן למחיר,

אם עדיין לא השלמת עם המחיר הכבד שצריך לשלם עבור הסכם שלום ,גם השיחות האלה יכולות להגמר במפח נפש מיותר.

ואני רוצה לפנות לראש הממשלה פניה כנה ולאמר לו "אדוני ראש הממשלה" לשיטתך יש סביבנו כ"כ הרבה איומים ,

כ"כ הרבה חוסר וודאות מהאיום האירני,דרך המשבר הטורקי ועד לסכנה המרחפת על הסכם השלום עם מצרים.

והזירה היחידה שאתה יכול להשפיע באופן משמעותי הינה הזירה הפלשתינית ונניח שבשל כך אתה צריך לוותר יותר ,

הרי מדינת ישראל תרוויח הרבה יותר בשאלות האסטרטגיות , בשאלות קיומיות.

מו"מ רציני יוציא את המוטיבציה מההסתה שהולכת וגוברת נגדנו ברחוב הערבי .

מו"מ רציני היה מחזק את החזית הבינלאומית בראשות של ארצות הברית בהתמודדות מול  האיום האירני.

אז בשם אלוהים, גם במושגים של רווח והפסד ,עשה משהו כי הזמן פועל נגדנו.

חבריי השרים, השיטה של  להגיד כן בלי להתכוון עבדה גם מול המחאה החברתית שפרצה לה בקיץ.

בנימין נתניהו מהקדנציה הקודמת היה אומר מיד,לא,כי הרי רוח המחאה נוגדת לחלוטין את תפיסת העולם הקפיטליסטית שלו שמשמעותה "יותר לעשירים פחות לעניים".

נתניהו מבין הפעם כי זו לא התנגשות פוליטית רגילה שבה הוא יכול להופיע כאביר השוק החופשי ,התחרותי ,הוא יכול להמשיך  לחבק את עשירי הארץ, להמשיך ולתת לגיטימציה לכל מי שמרוויח מיליוני שקלים בשנה.

הוא כבר לא יכול לחזור על תרגיל השמן והרזה ולנהל מערכת הסתה והשמצה נגד ציבורי עובדים מסורים שמשרתים את המדינה. כי איך יוכל לאמר זאת כאשר השמנים היום הם אלה ששמנו בתקופתו ובזכות המדיניות שהנהיג בשנים האחרונות.

ואז רוה"מ עושה צעד חכם מבחינתו ,מקים את וועדת טרכטנברג. והשאלה הראשונה שהייתה צריכה להישאל היא איך קרה שמחאת קיץ אחת מוטטה את כל הסופרלטיבים שנערמו סביב התקציב הדו שנתי.

שר האוצר הציג זאת כתקציב בינלאומי,אבל גם כאן לתקן תקציב ולפתוח אותו מחדש ,אחרי מס' חודשים זה תקדים בינלאומי.

ואולי זאת העדות לכישלונו הגדול של התקציב שהוגש לכנסת וכל מטרתו  הייתה למנוע דיונים בכנסת ,ולכן צריך שהלקח ילמד.

שכאשר אתה לא מוכן לקבל דיון בכנסת אתה מקבל אותו ברחוב .

לצערי, כולם מבינים שלבנות וועדה כאשר המנדט שלה מגביל את פתיחת מסגרת התקציב, בסופו של דבר זה למשוך את השמיכה מצד לצד.

ולצערי הרב ההחלטות המשמעותיות ביותר בדו"ח

טרכנטברג שהתקבלו לא סייעו במהומה לאוכלוסיות החלשות.

ונכון שיש מי שיאמרו כי הדו"ח והמחאה ,הכל היה מיועד לטפל במעמד הביניים.

וגם פה יש ניסיון מכוער לפלג בין מעמד הביניים לשכבות החלשות והמחולשות בישראל.

ואני בטוח כי מעמד הביניים מבין כי לא תיכון מהפכה חברתית אם לא יאחדו כוחות בין הקבוצות כולן.

וראינו סימנים ראשונים השבוע ,כאשר קבוצות מחאה רבות התייצבו לצידם של חסרי הדיור משכונת התקווה.

לצערי הרב אנו חוזים בעליית מחירים מחודשת בכל סל הקניות שפחת זמנית בחודשי הקיץ.

אנו רואים תופעה מפחידה של חוסר ביטחון מצידם של זוגות צעירים להתחייב למשכנתא גם בגלל גודלה המוקטן וגם בגלל עלותה ולכן יש האטה ברכישת הדירות.

אבל איפה ההבטחות הגדולות של סיום פרשת הדיור הציבורי.

שיווק קרקעות לפי מחיר למשתכן ולא לפי מחיר לקבלן.

איפה הבנייה התקציבית כי בלי בנייה תקציבית גם לשכירות וגם לרכישה לא יהיה פיתרון יסודי לשוק הדירות  בישראל.

אבל נחזור לשתי הדוגמאות הבולטות שהן לכאורה צעדים משמעותיים מאד :

הצעד הראשון:שינוי מתווה המס, לפתע מסכים בנימין נתניהו לפעול בניגוד לתפיסת עולמו. הרי אנחנו כאן בכנסת ביקשנו שנה אחר שנה שיעצרו את תהליך הפחתת המיסים ובנימין נתניהו עמד על הרגליים האחוריות.

מסתבר שחברי כנסת פחות מפחידים את ביבי מאשר מאות אלפים בכיכר.

אבל צריך להזכיר ,אף שמדובר בכיוון נכון ,הרי שמדובר בתוספות של עשרות שקלים בלבד למעמד הביניים.

בעוד האוכלוסייה החלשה לא נהנת בכלל כי אינה מגיעה לסף המס.

הצעד השני: הינה ההחלטה שהתקבלה אתמול, החלת חוק חינוך חינם מגיל שלוש ,זו החלטה נכונה אבל איך אפשר לקרוא לזה חינם. הרי מה שקורא כאן זה אבסורד ,מקבלים החלטה על קיצוץ רוחבי של 4%. פגיעה קשה ועמוקה בשירותים החברתיים הניתנים לשכבות החלשות בכל התחומים.

כאשר הפריפריה והשכבות החלשות לא נהנות בכלל מההחלטה.

כלומר בקריית שמונה,בחצור, בדימונה,ירוחם

וגם בשדרות ירגישו רק את העוקץ ,רק את הקיצוץ בשירותים כי הרי חוק חינוך חינם מגיל שלוש כבר מונהג שם שנים רבות.

שתי אפשרויות או שתפחיתו שנה בישובים שהחוק קיים בהן ותורידו לשנתיים ואז יש צדק חלוקתי או שתמצאו מקורות אחרים ,אבל לקחת נושא כ"כ חשוב ,כ"כ בהסכמה ולהכניס אותו למחלוקת.

הנושא הנוסף שאני רוצה לדבר עליו הינו ההחלטה של האוצר לעבור למודל הצ'יליאני.

חסכונות הפנסיה הפכו לאחד הנושאים המדוברים ביותר בכל בית,בכל משפחה, אגרות החוב המיועדות ,

אגרות החוב הקונצרניות ,התספורות ,המפולות בבורסה ,תיקי ההשקעות, נושאים שלא הטרידו את האזרחים בעבר ,הפכו לנושאים חמים כי כל אזרח מבין שהדבר נוגע לו ,לעתידו,ליציבות משפחתו.

ולמרות ההתעניינות עדיין לא כל אזרח יכול להיות מומחה לפנסיה ואנחנו אמונים לייצר את ההגנות הנדרשות ,את הרגולציה הנדרשת.

בא האוצר ואומר ,אני משנה את הכללים, אני יוצר מסלולים עם סיכון גבוה לצעירים, ולמבוגרים יותר אני אתן רשת ביטחון צפופה יותר.

מה עומד מאחורי הצעה זו ,לכאורה כוונות טובות, כי באוצר טוענים שלאדם צעיר שצריך לחסוך שלושים –ארבעים שנה יש זמן לתיקונים בתנודות בשוק ההון.

כי אם יפסיד בגלל מפולת השוק יתקן את עצמו.

ולכן אומרים אנו מפקיעים מהחוסכים הצעירים את ה30% אגרות החוב המיועדות שיש להם עכשיו.

זה אחד ממעשה ההונאה הגדולים ביותר שנעשו. זה להוסיף חטא על פשע, לאחר שחשפו את הקרנות והחוסכים והפקידו את עתידם בקזינו הבורסאי או בידי

טייקונים חסרי אחריות ,שאין להם שום בעיה לבקש הסדר ,כי הם לא מצליחים לגייס את הכסף.

היום ההודעה של האוצר שהצעירים יכולים לקחת סכום היא בבחינת יצירת לגיטימציה למנהלי הקרנות לקחת סיכונים גדולים יותר.

כי כל מנהל קרן ירצה להוכיח ביצועים ורווחים.

ואם יהיו הפסדים הוא יתלה באילנות גבוהים-באוצר ויגיד הזמן יתקן.

אם לאוצר הייתה טיפת הגינות הם היו יכולים להכניס את המודל הצ'יליאני מבלי לפגוע באגרות חוב המיועדות.

מכיוון ששלושים אחוז אגרות חוב שמתפנות תוך כמה שנים ייצרו שוב שוק אשראי פנוי ,כל מנהל קרן ימצא עצמו עם עשרות מיליארדים שהוא צריך להשקיע ולמי  הוא יפנה, הוא יפנה לבורסה הוא יפנה לאגרות חוב ,טייקונים ואז שוב, כולם ישקיעו במהירות ,בחוסר אחריות ואז ייווצרו הפסדים חדשים ושוב יפתחו המספרות ומה נגיד אז לא צפינו לא ידענו.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא על מס ירושה ,הרי ברור לכל אדם בר דעת כי מה שמייצר את הפערים זה לא רק יחסי עבודה ויחסי שכר ,אלא גם יחסי ממון ואחד הסעיפים החשובים ביותר שהתקיים עליו דיון בוועדת טרכטנברג היה מס ירושה שלצערי נפל.

כי אם יש מס שקובע את ההבדל בין תפיסה כלכלית שמקדשת את ההון ,מקדשת את הרכוש, ממשיכה להגדיל פערים,  לבין תפיסת עולם שמקדשת את החברה ,מקדשת את האדם ומצמצת פערים ,הרי מס ירושה הוא עושה את ההבדל. ולכן חבריי חברי הכנסת

נתניהו למד לעטוף את החלטותיו אבל דבר אמיתי ועקרוני לא השתנה ,המדינה ממשיכה לצעוד בפערים עצומים בין הקבוצות השונות.

יותר עובדים עניים, יותר מקבלי שכר מינימום, וחברה שהולכת ומתרסקת ולכן יש להצביע  אי אמון בממשלת נתניהו.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פנה אלי חברי חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו, והפנה את תשומת לבי לסעיף בהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לבין הליכוד, שבו בעצם כתוב, בסעיף של הדיור והשיכון: הממשלה תפעל בעדיפות מיטבית להרחבת היצע הקרקעות לחרדים וכו', אבל מצוינים כמה יישובים שהם יעד: נתיבות, אופקים, אלעד, חריש, לוד, בית-שמש, קריית-יערים וקריית-גת.

אני חושב שלאור ההתרחשויות בעיר בית-שמש, הגדרה מעין זו היא הגדרה מאוד לא פשוטה. אולי אנחנו לא נתנו את דעתנו בעת שבה עסקנו בהסכמים הקואליציוניים. אני חושב שזה דבר שיכול להיות פסול מעיקרו, להגדיר ערים כערים חרדיות. חרדים יכולים לגור בכל מקום, יכולות להיות להם שכונות בכל יישוב, הם יכולים להיות קהילה, והרי בוודאי איש לא יוכל לומר עלי שיש לי איזושהי תפיסה אנטי-חרדית או דבר כזה ואחר. בהחלט אני חושב שלחרדים בישראל יש מקום כחלק מהעשייה הציבורית, הכלכלית ובכלל, אבל מה שקרה בבית-שמש, העובדה שמתחילים  בשכונות ולאט-לאט אותן אוכלוסיות מקוריות, שהקימו את העיר, נדחקות הצדה, יכול לקרות גם בעיר אחרת. אני בהחלט חושב גם שלסמן עיר גדולה כמו לוד כאחד היעדים, זה דבר פסול. אני מציע  שבאותה עת שאנחנו דנים בנושאים האלה, אולי לשקול מחדש סעיף כזה. תודה.

נאום ח"כ עמיר פרץ בוועידה המפלגה 30.11.11

חברי צירי וועידת מפלגת העבודה ,ידידי המזכ"ל

גברתי יו"ר מפלגת העבודה .

אני שמח להיות כאן היום בוועידה הראשונה

שמתכנסת לאחר שסיימנו את הפריימריז לראשות מפלגת העבודה ובו נבחרה הגברת שלי יחימוביץ לתפקידה .

ושוב אני מברך אותך ומאחל לך הצלחה , הצלחתך ,הצלחתנו.

חרטנו על דגלנו את המאבק החברתי ואסור לנו לסגת מכך ,אני  חש ברוחות חדשות , כאשר לפתע שר האוצר מעמיד את הנושא הביטחוני מול הנושא החברתי, לפתע מתרבים הדיבורים כי רעידת האדמה בעולם הערבי מחייבת חשיבה חדשה בנושאים הביטחוניים  והנה מדגישים ביתר שאת את רעידת השווקים באירופה והכל למען מטרה אחת לייצר דה-לגיטימציה לאווירה שנוצרה במחאה החברתית בקיץ האחרון כי אנחנו נמצאים בשעת חירום חברתית

,לכן עלינו להאבק נגד הממשלה שרוצה לאמץ את הגישה החדשה ,אנו צריכים לדרוש את פתיחת מסגרת התקציב ועמידה בהתחייבויות החברתיות.

אתמול שמענו על דו"ח העוני ועל ילדים רעבים בישראל ,היום צוטטה ילדה שכל חלומה הוא לאכול פיצה והיא תמיד מסתכלת בקנאה על חבריה אך מתביישת לבקש ואני רוצה לאמר באופן ברור ממשלה שתחת שלטונה ילדים אומרים כי הם רעבים היא ממשלה שאיבדה את התוקף המוסרי שלה למשול ועליה ללכת הביתה!    חברות וחברים,

המראה הנשקף מכאן אל הקהל הוא מראה נהדר של אנשים שמחים ומאמינים ואני רוצה לקבוע באופן נחרץ וחד משמעי ואין לי ספק כי איש לא יחלוק  על כך רק בגלל שהקפדנו לקיים הליך דמוקרטי פנימי שהיה רווי במתחים, בוויכוחים אידיאולוגים,בחידוד עמדות והיה נדמה לעיתים כי הדיונים האלה עוד מעט יביאו אותנו להרס הבית .קרה בדיוק ההפך הצטרפו חברים  רבים והמפלגה התחזקה.

עד לפני שנה המדיניות אותה הנהיג ברק הייתה מדיניות של השתקה ,הדרה של קבוצות ,רמיסת החוקה ברגל גסה והכל תחת המסר ,"מי שינהל ויכוח יגרום להרס המפלגה" .

ואכן כך היה ,בכל פעם שברק כינס את וועידת המפלגה ההחלטות התקבלו ,כל מי שהעז להתנגד סומן כאויב המפלגה, ומה האמת?, בסופו של דבר כי דווקא המתנגדים צדקו, המתריעים בשער ,אלה שוויתרו על ג'ובים ועל כניסה לממשלת נתניהו ,אלה שוויתרו על תמיכת הקואליציה ועל העברת חוקים, הם אלה שצדקו.

אין לי ספק כי אם היום היינו מעמידים להצבעה את השאלה "מי בעד כניסה לממשלת נתניהו?" היה מתקבל פה רוב מוחלט נגד ,כולל אלה שהצביעו בעד, כולל אלה שבטוחים שהדי.אן.איי של המפלגה הוא לשמור על השקט .

שקט בדמוקרטיה כמוהו כמים עומדים ומים עומדים אף אם אינם עושים גלים,בסופו של דבר הופכים למים עכורים ,הופכים לרפש,כי בדמוקרטיה "שקט הוא רפש" ואסור לשכוח זאת .

ואני מצטער ,כי בכל פעם אני נאלץ לעמוד כאן מולכם כנביא הזעם, נביא התוכחה, ותאמינו לי הייתי מעדיף לוותר על תפקיד זה ,אבל אין ברירה, כי בי נשבעתי, מהיום הראשון שבו אני משרת את הציבור  בישראל ועד היום הזה ,בי נשבעתי כי לא אעשה שקר בנפשי ,ותמיד אומר את דבריי בקול צלול גם אם הם בניגוד לזרם.

הייתי מהראשונים בארץ שקראו להקמת  מדינה פלשתינית.מהראשונים שהזהירו  מהמשבר החברתי הצפוי בישראל,מאלה שהזהירו מהכניסה לממשלת נתניהו ,אך לצערי אותם  כוחות שחברו להכניס אותנו לזרועות נתניהו ,חוברים גם היום להשאיר אותנו שבויים בזרועותיו של עופר עיני ,אלא שהפעם ,לצערי, הצטרפה אליהם גם שלי יחימוביץ ,יו"ר המפלגה שאני הייתי בטוח שתנהג אחרת ,כי הרי היא שמה את הפוליטיקה החדשה,הנקייה, השקופה,חסרת הקומבינות והאינטרסים, ואל תאמרו לי כי זה מהלך דמוקרטי ,מצביעים יש רוב , ורוב זה רוב , אם זה כך מה לנו כי נלין נגד בנימין נתניהו,שמרסק את הדמוקרטיה ,פוגע בבית המשפט העליון, יוצר מנופי איום על התקשורת ,הרי גם  ביבי ,עושה זאת בצורה דמוקרטית. וההיסטוריה מלאה בדוגמאות בהן ,באמצעות רוב ששימש כסות דמוקרטית הונהגו משטרים חסרי עכבות שרמסו כל העומד בדרכם.

לצערי, אני שומע וקורא , כי אני מונע מרצון לייצר עימות מול שלי יחימוביץ ,ובכן אני מודיע כאן אני עושה כל מאמץ ומתכוון לעשות  כל מאמץ לשתף פעולה עם שלי יחימוביץ למען המפלגה ולכן הדיון היום הוא ערכי ואידיאולוגי.

אני שומע וקורא כי עמיר פרץ מונע מהרצון שלו לנקום בעופר עיני על בגידתו הגדולה,כי הרי עמיר פרץ גידל אותו, טיפח אותו וליווה אותו עד שישב על כיסאו.

זה נכון ,אני לא אוהב בוגדים , אני בטוח שגם אתם לא אוהבים בוגדים ,אבל זה כבר מזמן לא שם , אני שופט היום את ההסכם באופן ערכי ואידיאולוגי.

אני גם שומע את הקולות שאומרים מה רוצה עמיר פרץ,הרי ההסכם הזה נחתם בתקופתו כיו"ר , אז מה קרה פה?, ובכן העובדות פה שונות ,כי כל מי שמעורה בפרטים יודע שהתנגדתי להסכם ,אך אינני מתחמק הייתי היו"ר בתקופה בה נחתם ההסכם ואני לוקח על עצמי אחריות ורק בשל העובדה כי אני לוקח אחריות ,אני עומד מולכם ואומר לכם ההסכם הזה נולד בחטא ואסור להמשיך אותו.

ואם אני אחראי לחטא  הזה ,הרי החובה שלי לתקן זאת היא חובה כפולה ומכופלת  ומי שימשיך את ההסכם הזה  מוסיף חטא על פשע.

ואני רוצה לפנות אליך גבירתי היו"ר, הרי את נחשבת לאשה מפוכחת ,שבודקת דברים לעומק  וכשיש צורך לאמר דברים באומץ , את אומרת אותם , לא מפחדת מגבירי הארץ ,הכל  ערכי ואידיאולוגי.

ואני רוצה לשאול אותך האם גם במקרה הזה בדקת את הכל ? ובכן אני רוצה להאמין שלא ,כי אם היית עושה זו אני מניח שלא היית שמה את כל יהבך על הסכם זה , אבל כדי שלא תאמרי אח"כ , לא ידעתי, לא סיפרו לי, ותתנערי מאחריות ,הנה אני אספר לך דברים שאולי כדאי לך לבדוק לפני שאת ממשיכה .

בו נתחיל בדוגמא עדכנית , לפני שבועיים מעל במת הכנסת עמדת והצגת אי אמון בשם מפלגת העבודה ופנית לבנימין נתניהו ,הטחת בו אשמה קשה ביותר שאני מסכים לכל מילה שאמרת ואני מצטט :

" אני רק רוצה להזכיר דבר אחד – את הברכה הנואלת ששלח ראש הממשלה בשבוע שעבר לנוחי דנקנר על כך שדנקנר השלים את עסקת "מכתשים אגן". על מה הוא מברך אותו, על הקמת מפעל חדש בישראל? לא, על מכירתו של מפעל שקיים מראשית שנות ה-50 ופרנס 2,000 משפחות והמציא דברים ושגשג – על מכירתו של המפעל הזה לסינים, על זה שולח ראש הממשלה ברכה לבעל הון? " כך אמרה שלי יחימוביץ.

ואני שואל אותך , את יודעת מי אבי ההסכם?, את יודעת מי יכול  היה למנוע אותו ? את יודעת מי האיש שבלעדיו הסכם זה לא היה יוצא לאוויר העולם? אני בטוח שאת לא יודעת , אך כדי שלא תגידי לא ידעתי הנה אני אומר לך באופן נחרץ :בלי עופר עיני , ההסכם הזה לא היה יוצא לדרך .

גברתי היו"ר ,בקיץ האחרון הייתה מחאה חברתית , אני ישבתי יום יום והתרגשתי מחדש ואמרתי לעצמי חבל שבתקופתי כיו"ר ההסתדרות לא קמו מאות אלפי אנשים וזעקו לצדק חברתי.

לצערי, בתקופתי כיו"ר ההסתדרות, היינו לבד  בכל המאבקים החברתיים, עם הנכים, עם האמהות החד הוריות,עם מחוסרי הדיור,עם האוכלוסיות המוחלשות, בכל מקום שהיה מאבק חברתי היינו שם.

כי ההסתדרות  בעייני היא קודם כל תנועה חברתית ולא רק איגוד מקצועי ואני מוכרח להודות שאחת העיתונאיות החשובות בישראל שעזרה לי מאד הייתה שלי יחימוביץ ,שנתנה לנו רוח גבית .

באותה תקופה נכתבו מאמרים נגדי,כמעט הפכו אותי לבוגד, כשניהלתי את המאבק למען זכויות עובדי חברות כ"א והעלאת שכר מינימום.

והנה התקופה שהייתה צריכה להפוך לשעתה הגדולה של ההסתדרות ,הפכה לשעתה הקטנה , עופר עיני נבעט מהמחאה ,נזרק ממנה,אף שניסה להכנס בכח ,הסבירו לו בנימוס את מקומו , מדוע זה קרה?.

למה זה לא היה טבעי שעופר עיני יהיה שם?

כי אזרחי ישראל רואים את שיתוף הפעולה עם שרגא  ברוש ,נציג התעשיינים,שומעים על קשריו המיוחדים עם טייקונים ושליחיהם.

רואים שההצהרות והאיומים על השביתה הגדולה שבדרך חוזרים על עצמם אך דבר לא קורה.

ב-6 לפברואר פונה עיני לראש הממשלה " הוזל מחירי הדלק,הלחם והדירות ולא נשבית את המשק" והממשלה נותנת כבוד ליו"ר ההסתדרות , והממשלה משחקת את המשחק מזמינים פגישות מתוקשרות וכמובן לא יוצא מהן  דבר ולפתע מבין יו"ר ההסתדרות שעוד מעט יש בחירות ובקול תרועה גדולה מעלה על נס את נושא עובדי הקבלן ומאיים בצעדים חריפים ובשביתה ללא הגבלת זמן , היינו בטוחים שהנה זה קורה ,אך לצערנו ההר הוליד עכבר

אבל הנה גברתי היו"ר אני רוצה לתת לך סיבה נוספת שבגללה כדאי לשקול מחדש את ריצת  האמוק הזו  לזרועות עיני .

לפני כשנה ,פורסמו ידיעות רבות כי עופר עיני מתכוון לעזוב את ההסתדרות ולעבור לעבוד אצל אחד הטייקונים בישראל, השמועות דיברו על הסכם שמן שמחכה לו ,התפתח דיון ציבורי ,האם זה יאה? ,האם זה אתי?

ואני שואל  אותך , מה תעשי אם יסתבר לך בעוד שנה כי עופר עיני עומד לעבור ולעבוד אצל אחד הטייקונים שאת לא נחשבת מאוהדיהם.

והרי לפי ההסכם שאת מאשרת היום הוא ימנה כיורש את מי שהוא רוצה  ואז ברור לך ,הוא ימנה מישהו שיהפוך לעושה דברו .

הוא יעבוד אצל הטייקונים ,ממשרדו החדש,הוא ינהל את ההסתדרות ומה ייצא מכך? שאת במו ידך מעבירה את ההסתדרות לשליטת הטייקונים.

אבל אם עופר עיני היה נבחר במפלגת העבודה ,כפי שאני דורש ,ואני בטוח שאם היה מסכים להיות נציגה הישיר של המפלגה יש לו סיכויים גדולים להיבחר כי כל תומכי ההסכם היום היו תומכים בו כמועמד ,אבל אז אם הוא היה עוזב הבחירה של היורש הייתה חוזרת הנה  למרכז המפלגה והיינו יכולים כולנו לשקול מה עושים.

אבל יותר חשוב,גברתי היו"ר ,כמי שמאמין כמוך בתפיסה סוציאל דמוקרטית ,אשר בבסיסה זכותו של האדם העובד להתפרנס בכבוד ולהזדקן בכבוד.

אני רוצה ביחד איתך ועם החברים לדבר קצת על אגרות החוב  והתספורת שעושים להם בזמן האחרון.

הרי אין דבר יותר חשוב לאזרחי ישראל , מאשר ההגנה על כספי החיסכון שלהם ואיך ייתכן שכל בוקר קם טייקון אחר שמתכנן לעשות תספורת לכספי החוסכים וקולה של ההסתדרות לא נשמע.

האם יש נושא ראוי יותר לשביתות ,להפגנות.?

אבל מה לעשות ,כאשר אדם מועמד לעבוד באחת המספרות ואולי הטייקונים בונים עליו שהוא יעזור להם לפתח שיטות תספורת חדשות שעליהם עוד ניתן לקבל אחוזים.

נציג העובדים,  שהתכוון לעזוב הכל ,להפקיר הכל ,לחצות את הגדר ,ללכת לעבוד אצל בעלי ההון,אינו ראוי לתמיכתכם.

אני יכול  לספר לכם על שינויים  אנטי דמוקרטיים ודרקוניים בתקנוני  ההסתדרות ,שכל מטרתם להנציח שלטונו של איש אחד.

אבל אני מעדיף לדבר על הסיוע למפלגה.

הרי כל מי שנמצא כאן, שמע כי עופר עיני הוא בשר מבשרה של מפלגת העבודה והוא נכס עבורנו.

בוא נבדוק  את זה

האם שמעתם את עופר עיני  קורא לעובדים בישראל להצביע למפלגת העבודה לכנסת?

האם ראיתם אותו משתתף פעם באירועים מפלגתיים ,אפילו טקסים לזכרו של רבין?

האם ראיתם אותו בהפגנות למען  השלום?

האם ראיתם אותו נאבק נגד הגזענות או נגד ההרס של הדמוקרטיה?

האם ראיתם אותו נאבק למען המגזר הערבי או הדרוזי?

חוץ מאשר להשתמש במפלגת העבודה כבצעצוע ולהצהיר בכל מקום כי הוא יחליט מתי העבודה תשב בממשלה ומתי תצא?

חוץ מאשר בשיא יהירותו קרא ליו"ר מפלגה,שר ביטחון , אהבל, חוץ מזה אני לא ראיתי אותו מתייצב לצידה של המפלגה.

אז אני רוצה לפנות אליכם ,קריאה נרגשת, אחרונה ,תדחו את ההצבעה, בואו נקיים דיון מעמיק יותר, ההחלטה היום אינה משרתת את המפלגה ,היא גם אינה משרתת את ציבור העובדים, היא בוודאי לא משרתת את החברה בישראל.

זו הזדמנות של המפלגה לפות את שעריה בפני כוחות חדשים,  והנה אני רואה  צעירות וצעירים רבים שמצטרפים  ,זו ההזדמנות לשלב אותם כנציגי העבודה בהסתדרות ובנעמ"ת.

זו הזדמנות שלא  תחזור על עצמה כי מול הקריאה הגדולה לשילוב כוחות חדשים ,ההחלטה מעידה על ההפך הגמור.

לצערי הרב, הבקשות להצבעה חשאית נדחו וכמחאה על כך צירי וועידה וחברים בכירים  העדיפו שלא להגיע לוועידה ,אך אני  העדפתי לבוא ולאמר לכם את דבריי ,כדי שהדברים יירשמו כאן, כי אני צופה שהרבה יותר מהר ממה שרבים  חושבים יסתבר כי ההחלטה שמתקבלת היום היא שגויה.

אישורו של הסכם זה הוא שילוב של פיתויים ופחד ,ואני לא אטול בזה חלק .

אני רוצה לפנות אליכם, עצרו ,רגע לפני, כי אתם צועדים אל מלכודת הדבש, אל תהום עמוקה שמחכה לכם ,ואני מזהיר ומזהיר ,אך אתם אינכם שועים לאזהרותיי ולכן לא אחזה בכם, עושים מעשה שאסור שייעשה.

נאום במליאה של ח"כ עמיר פרץ (העבודה) בעת מעמד העלאת הצעת חוק גמול לחיילים בשירות חובה  16.11.11

אדוני היו"ר – כבוד השרים, חברי הכנסת, אני רוצה ראשית להודות לחברי, חבר הכנסת גדעון עזרא, יחד עם עוד 52 חברי הכנסת  שחתמו על החוק, אבל חברי גדעון עזרא בהחלט השקיע בזה רבות ורואה בזה דבר חשוב ביותר.

חברי הכנסת, לפני כשנתיים עמדה הצעת חוק דומה שהצגתי בפני הכנסת, ב-2008 הצלחנו להעביר אותה בקריאה טרומית. לצערנו הרב, בקריאה הראשונה, למרות שהצעת החוק קיבלה רוב, חסרו לנו שני קולות – - בגלל שהחוק הוא חוק תקציבי, והיינו צריכים לגייס 50 קולות כדי שהחוק ימשיך ויגיע לוועדות להשלמתו.

מדובר בחוק שבא לפצות חיילים בשירות סדיר על אותן שלוש שנים שהם תורמים למדינת ישראל, והחוק הזה מייצר ויכוחים מאוד לא פשוטים, ויכוחים עקרוניים. קודם כול, יש הוויכוח העקרוני שמדבר על כך שאם אנחנו נתחיל לשלם לחיילים שכר חודשי כביכול, או תגמול חודשי, אנחנו הופכים את צבא-הגנה לישראל לחיל של שכירים, והמוטיבציה להתגייס לצה"ל תהיה מוטיבציה שרובה ככולה נובעת מהתגמול.

אני רוצה להתנגד לכך בכל תוקף. אין לי בכלל ספק שצעירי מדינת ישראל רוצים להתגייס כדי לשרת את מדינת ישראל, כדי לתרום לה. לא במקרה אנחנו רואים שהצעירים הישראלים מתחרים מי יגיע ליחידות מובחרות יותר, ובניגוד לתחושות הכלליות, אז משנה לשנה דווקא המספר של המועמדים ליחידות הטובות ביותר רק הולך וגדל.

ולכן, אני מציע לכולם להסיר את הטיעון הזה. הרי אף אחד לא חושב שאם היו אומרים לחייל: אתה תוכל להשתחרר מצה"ל אבל תוותר על הגמול שלך, אז הבעיה הכספית היתה עומדת לנגד עיניו. בשום פנים ואופן. אם הוא היה מקבל החלטה שהוא רוצה להשתחרר, לא הגמול הכספי היה עוצר אותו.

אבל אני רוצה לפנות דווקא לסיעות הערביות ודווקא לסיעות החרדיות, ששם בעצם יש אוכלוסייה שחלקה הגדול לא מתגייס. אני רוצה לומר לחברי הכנסת מהסיעות הערביות שנכון שבאופן אוטומטי חברי הכנסת מהסיעות הערביות מתנגדים לכל הטבה שניתנת לחיילים, שכביכול יש מאחורי זה איזה תפיסה: מדוע אנחנו צריכים לשפר, לעודד גיוס של חיילים, מוטיבציה לחיילים? לא יעלה על הדעת. אבל אני רוצה להזכיר לכולם, וודאי היושב-ראש זוכר, כי הוא מוותיקי הבית. הרי מה עמד בבסיס הצעת החוק שהעברנו כשהקמנו את הקרן לחיילים משוחררים? הרי היא היתה קשורה לעובדה שביטלנו את אותה קצבת ילדים שהיתה בעבר, שהיתה ניתנת – -

לא, – - קצבת ילדים שניתנה בגין שירות צבאי. הסכום הוכפל. ואז אמרנו: לא יעלה על הדעת שתהיה אפליה, שקצבת ילדים תהיה תלויה בשירות של ההורים, או של בני המשפחה, וזה יוצר אפליה מול המגזר – מגזר המיעוטים, ואמרנו: בואו נעשה הפרדה. קודם כול תהיה קצבת ילדים שווה – ילד הוא ילד, ולא משנה מה עשו הוריו, אבל אמרנו – בואו נתחיל תהליך שבדרך אחרת נשפר את מצבם של החיילים.

אני רוצה גם לומר שהטיעונים של האוצר היו על עלות כספית בלתי אפשרית, ואני רוצה לציין את חברי גדעון עזרא, שבהצעתו מיתנו את ההצעה כדי שהעלות הכספית תהיה נמוכה יותר. בהצעת החוק המקורית נקבע שכל חייל, מיום שהוא מתחיל לשרת, יקבל תמורה של שכר מינימום לכל חודש שהוא ישרת. קודם כול, שינינו את השם של התמורה; במקום לקרוא לזה בחוק "שכר מינימום", אנחנו קוראים לזה "גמול לחיילים", כדי שלא יהיה קשר בין האוכלוסייה העובדת לבין הגמול הניתן. דבר נוסף – ושוב אני מציין את חברי גדעון עזרא, שאמר: בואו נלך קודם רק על השנה השלישית. בהצעת החוק הזאת היום אנחנו מציעים לשפר, ולתת גמול רק לחיילים שבשנת השירות השלישית שלהם – או לחיילות בשנת השירות השניה שלהן, כדי לא ליצור אפליה כלפי חיילות בצה"ל – אבל אנחנו ויתרנו על המטרה המרכזית, שאומרת שצריך לצ'פר חייל מיום שהוא הגיע. אנחנו הוספנו וצמצמנו את העלות התקציבית, בזה שקבענו סכום קבוע, של 2,500 שקלים, ועשינו הבחנה בין חיילים לוחמים לתומכי לחימה בפיצוי שיינתן להם, כלומר לקחנו – בהחלט בצורה מעמיקה – את כל הטיעונים שנשמעו בדיונים בסבב הקודם, והבאנו אותם לידי ביטוי בהצעת החוק.

אני רוצה לפנות לחברי הכנסת. אי-אפשר כל היום לדבר גבוהה גבוהה, לדבר על החיילים, לחבק אותם, לבוא ולתת להם את כל האהבה, ומצד שני כולנו יודעים שהפער שנוצר בין צעיר ישראלי שמשרת וצעיר ישראלי שלא משרת הוא פער גדול, אם בהכנסה כלכלית שצעיר שלא משרת צובר, או אם בכך שהוא הולך ללמוד לימודים אקדמיים. לימודים אקדמיים. מה אנחנו מבקשים? צמצמנו את העלויות באופן דרמטי. אני רוצה להזכיר לכל חברי מסיעת הליכוד: כולם כאיש אחד הצביעו בעד החוק, כי החוק הזה היה בקדנציה הקודמת, והצביעו בעד החוק, עם המסגרת הגדולה, ואני חושב שאין שום סיבה שהפעם נדחה את החוק.

ולכן, בשמי ובשם חבר הכנסת גדעון עזרא, ובשם כל אותם 52 חברי כנסת, אני פונה היום לכנסת ישראל ומבקש: תנו ביטוי מעשי וממשי לכל הצהרות האהבה והחיבוקים שאתם נותנים במשך כל השנה לחיילי הסדיר בישראל. תודה, אדוני.

דברי ח"כ עמיר פרץ על הצעת חוק  לשון הרע  21.11.11

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין בכלל ספק שהצעת החוק שמניח בפנינו חבר הכנסת מאיר שטרית היא הצעת חוק שראויה לבחינה מעמיקה. אני בהחלט חושב שמעבר לתוצאה – ואני פונה לחברי מאיר שטרית – אין איש ציבור, בוודאי לא חבר כנסת, שלא היה לו בוקר אחד שהוא קם ומצא את עצמו, מה שנקרא – - -

לא, לא רק בעין המצלמה, אבל כמו שאומרים, תחת אותה ביקורת שלעתים אין לה שום קשר למציאות. מי כמוני יודע. תאמינו לי, היו רגעים שאתה קם ומתקומם ואומר: איך ייתכן?

איך ייתכן בכלל, שמישהו מעז, בקלות כזאת? ואני בהחלט חושב שכל המערכת, העיתונאים, התקשורת, צריכים בהחלט גם כן לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות. אבל גם כשאני חושב על הנזק האישי שנגרם לי מעת לעת, ואני מעמיד את המשקל, חברי מאיר שטרית, מול העובדה שהפרשנות של מה שהחוק שלך יכול להביא – ואני בטוח שלא לזה אתה מתכוון, כי אני מכיר אותך – הפרשנות אומרת שמתחילים במסע של סתימת פיות. כי בסוף, בסוף-בסוף, הרי אנחנו יודעים שכלי-התקשורת צריכים להיות מספיק אמיצים להיות הבקר מספר אחת, זה שעומד מול השלטון, לאו דווקא מול האופוזיציה. תאמינו לי, אם הייתי מספר לכם סיפורים היום, יש לי ערב שלם לעמוד כאן ולספר על דברים שבאמת לא היו ולא נבראו.

אבל אני שואל שאלה אחרת: אני חושב שאין מקום להגדיל את הפיצוי הכספי, אין מקום לאיים בכסף או בקנסות, אבל לדעתי הגיע הזמן שנטפל בכל מה שקשור בחוקי העיתונות, שבעצם רובם הם חוקים שמבוססים על חקיקה לפני קום המדינה. השאלה היא גם שאלה של חשבון נפש, של איפה המקום שבו יש ועדות פנימיות של העיתונאים, שפעם אחת נראה שהעיתונות בודקת את עצמה ואומרת: אני שוללת.

נכון.  לזה אני חותר.

כי אני חושב שיש מרחק גדול בין עיתונאי שהוא אמיץ לב, שמוכן לשים את כל הקריירה התקשורתית שלו כי יש לו נושא שהוא חושב שזה נושא בנפשו של הציבור, לבין לעתים ילד, באמת, שרק השתחרר ונתנו לו איזה הזדמנות לעסוק קצת בתקשורת, ופתאום הוא, בלי שום בעיה, כבר יודע לנתח את מצבו של ראש הממשלה ושל שר כזה ושר אחר, והוא כבר יודע בדיוק מה חושבים ואיך צריך. אתה לפעמים עומד נדהם, ויש מקום, בהחלט, לבוא ולומר לעיתונאים – אני, בכל אופן, חרף העובדה שאם הייתי מודד את זה לפי חוויות אישיות הייתי מצביע בכל התוקף להצעתו של מאיר שטרית. אבל באווירה הכללית של ההסתערות מול הדמוקרטיה, אני בא ומצביע נגד ההצעה הזו. יחד עם זאת, אני חושב שהגיע הזמן שנבדוק מה הכללים שבהם גם העיתונאים יבדקו את עצמם, גם לאזרחים ולאנשי הציבור תהיה מסגרת שהם יכולים לפנות ולהגיש את דעתם וקובלנתם על עיתונאי, ושם הדברים צריכים להיבחן. תודה.